איך לעשות מיקס לשיר מסטמים: מהייצוא ועד מיקס שמוכן למאסטרינג

במיקס, ערימה של ערוצים הופכת לשיר. הווקאל יושב מקדימה, הקיק והבס ננעלים זה על זה, ולכל חלק יש מקום משלו.

זה גם המקום שבו הרבה הפקות ביתיות מאבדות את הפאנץ' שלהן. בדרך כלל לא בגלל מהלך EQ שגוי אחד, אלא בגלל ייצוא מבולגן, או כי שפטו את המיקס בווליום הלא נכון.

המדריך הזה מלווה שיר מה-DAW שלכם ועד מיקס שמוכן למאסטרינג: איך לייצא את הסטמים, מה מיקס גמור עושה בפועל, איך לשפוט אותו בכנות, ואיך למסור אותו למאסטרינג. הוא מתאים אם אתם עושים מיקס בעצמכם, אם אתם שולחים את הערוצים שלכם למהנדס מיקס, ואם אתם משתמשים במיקס אונליין, כמו המיקס של LoopMastering.

הגרסה הקצרה: ייצאו כל ערוץ באורך מלא מ-0:00, כקובץ WAV של 24-bit או 32-bit float. כבו ריוורב, דיליי וכל מה שעל ערוץ המאסטר, והשאירו את האפקטים שהם חלק מהסאונד. בנו את המיקס בסדר הזה: איזון, נמוכים, EQ, דינמיקה, ווקאל, מרחב ורוחב. שפטו כל שינוי באותה עוצמה נשמעת, בדקו אותו במונו ובטלפון, ושלחו למאסטרינג מיקס בלי לימיטר ועם קצת headroom.

מולטי-טראקים, סטמים, או ביט עם ווקאל?

אפשר לעשות מיקס משלושה סוגים של סשנים:

• מולטי-טראקים: קובץ אחד לכל כלי או מיקרופון. הם נותנים הכי הרבה שליטה, ולכן הם נותנים את התוצאה הטובה ביותר.
• סטמים: קבוצות של ערוצים, כמו כל התופים בקובץ אחד. גם איתם אפשר לעשות מיקס טוב, עם קצת פחות שליטה בתוך כל קבוצה.
• ביט עם ווקאל: שני קבצים מספיקים. אם הקלטתם על ביט, העלו את הפלייבק ואת ערוצי הווקאל שלכם. אם יש לכם שירה ראשית, דאבלים ואדליבים, השאירו אותם כקבצים נפרדים.

יש לכם רק שיר סטריאו גמור? פצלו אותו קודם לסטמים עם מפצל הסטמים, ואז עשו מיקס לסטמים. המדריך שלנו על איך לפצל שיר לסטמים מראה איך לקבל סטמים נקיים.

המיקס של LoopMastering מקבל בין 2 ל-60 ערוצים של שיר אחד. המיקס של סשנים גדולים לוקח יותר זמן, ולכן מ-40 ערוצים ומעלה, אחדו דאבלים ושכבות ברורים לקובץ אחד לכל קבוצה.

איך לייצא סטמים למיקס

הייצוא קובע יותר ממה שרוב האנשים חושבים. ייצוא נקי נותן למיקס בסיס יציב לעבוד איתו. ייצוא מבולגן מכריח כל שלב שאחריו לעקוף בעיה.

1. ייצאו כל ערוץ באורך מלא, מההתחלה ממש. התחילו ב-0:00 (תיבה 1) ועצרו אחרי הזנב האחרון, גם כשערוץ שקט ברוב השיר. חלק שנכנס ב-1:30 מתחיל ב-1:30 של שקט: השאירו אותו. כך לכל קובץ יש אותה נקודת התחלה, וכולם מיושרים.
2. עשו באונס לאודיו לכל כלי. כלים וירטואליים וערוצי MIDI חייבים להפוך לקובצי אודיו.
3. השתמשו בפורמט אחד לכל הקבצים. שמרו על קצב הדגימה של הסשן (44.1 או 48 kHz) וייצאו WAV של 24-bit או 32-bit float. גם AIFF ו-FLAC בסדר. סטמים ב-MP3 וב-AAC מגבילים את המיקס והמאסטר הסופיים. ייצאו חלקי מונו, כמו ווקאל או בס, כקובצי מונו, וחלקי סטריאו כקובץ סטריאו אחד, לא כקבצים נפרדים לשמאל ולימין.
4. השאירו כל ערוץ מתחת ל-0 dBFS. בדקו כל ערוץ, לא רק את המטר של המאסטר: עיבוד על ערוץ המאסטר יכול להסתיר ערוץ שעושה קליפינג. בקובץ 24-bit, כל מה שמעל 0 dBFS נחתך לתמיד, ושום מיקס לא יכול להחזיר אותו. קובץ 32-bit float שומר את הפיקים האלה, אבל תקנו את הרמה בכל זאת: הורידו את הפיידר או את ה-clip gain, וייצאו שוב.
5. כבו ריוורב ודיליי. המיקס מוסיף מרחב משלו, והוא יכול לעצב רק את המרחב שבשליטתו. ריוורב שצרוב על הערוץ דבוק אליו: הוא לא יכול לרדת מתחת לווקאל או להתאים לשאר השיר. אם דיליי throw או ריוורב הפוך הם חלק מההוק, ייצאו אותם כערוץ FX נפרד.
6. השאירו את האפקטים שהם הסאונד. מגבר גיטרה, פילטר של סינת', 808 מעוות, אפקט על הווקאל, ווקאל עם hard-tune: כל אלה הם חלק מהביצוע. השאירו אותם פעילים.
7. כבו את כל מה שעל ערוץ המאסטר. בלי לימיטר, בלי קומפרסור באס, בלי EQ, בלי פריסט „מאסטרינג”. מעבד על באס המאסטר מגיב לכל השיר. כשמייצאים ערוץ אחד בכל פעם, הוא מגיב רק לערוץ הזה, ולכן כל סטם מקבל טיפול אחר, והסטמים כבר לא מסתכמים לראף מיקס שלכם.
8. אל תעשו נורמליזציה לקבצים. ייצאו ברמות של הראף מיקס, עם הפיידרים איפה שהם. כך הקבצים נושאים את האיזון שלכם, ואפשר לשמור עליו. אם כל קובץ יוצא באותה עוצמה, האיזון שלכם אבד.
9. צרבו את העריכות שלכם. קומפינג, תיקוני תזמון וכוונון ידני צריכים להיות בתוך הקבצים. אם אתם רוצים כוונון טבעי, המיקס יכול להוסיף אותו, כך שלא צריך לצרוב אותו.
10. תנו לכל קובץ שם שאומר מה הוא. „Lead Vocal”, „Adlibs”, „Kick”, „808” ו„Rhythm Guitar”, לא „Audio 14”. שם ברור מזרז כל בדיקה בהמשך.
11. רשמו את הטמפו. דיליים יכולים להינעל על הטמפו של השיר כשה-BPM ידוע.
12. שמרו את הראף מיקס, ובדקו את הייצוא. עשו באונס לראף מיקס פעם אחת, בלי לימיטר, כדי שתוכלו לבדוק שהמיקס החדש שומר על מה שאהבתם. אחר כך ייבאו את הקבצים החדשים לפרויקט ריק, כולם ב-0:00, ונגנו חלק שנכנס מאוחר ואת התו האחרון בשיר. אם שם הכול מיושר, הייצוא תקין. גם קבצים באותו אורך יכולים לא להיות מיושרים, אז אל תדלגו על הבדיקה הזו.

במיקס של LoopMastering, המנוע מאזין לכל ערוץ ומזהה את התפקיד שלו: שירה ראשית, קולות ליווי, קיק, 808, גיטרת קצב, פד וכן הלאה. אתם בודקים את התפקידים לפני שהמיקס מתחיל. ההעלאה גם מזהירה אתכם מפני קבצים עם אובדן איכות, ערוצים עם קליפינג וסשנים גדולים מאוד, ואומרת לכם כשהקבצים שלכם נשמעים כמו שירים גמורים נפרדים במקום חלקים של שיר אחד.

מה מיקס גמור עושה בפועל

מיקס גמור הוא לא ערימה של אפקטים. הוא סדרה של החלטות, שמתקבלות בסדר מסוים. הנה הן, בסדר שבו רוב המהנדסים עובדים, יחד עם מה שהמיקס של LoopMastering עושה בכל שלב.

1. איזון: כל חלק ברמה שמתאימה לתפקיד שלו

הפיידרים עושים את רוב העבודה במיקס. הווקאל הראשי והתופים קובעים את המסגרת, וכל שאר החלקים יושבים סביבם. גם הז'אנר מעצב את האיזון: בהיפ-הופ הווקאל וה-808 נשארים חזקים, וברוק הגיטרות מקבלות יותר מקום.

LoopMastering מבדיל בין שירה ראשית לקיק. כל ערוץ מקבל רמה שמתאימה לתפקיד שלו ולז'אנר שלכם. אתם בוחרים מבין 18 ז'אנרים, או משאירים על „אוטומטי”.

2. נמוכים: הקיק והבס חולקים את הרצפה

הקיק והבס חיים באותם תדרים נמוכים. כשהם מכים באותו זמן, הם נלחמים, והנמוכים נעשים חזקים ועכורים במקום להיות עם פאנץ'. מהנדסים פותרים את זה בשתי דרכים: ה-EQ נותן לכל חלק אזור משלו בנמוכים, והבס יורד מעט מתחת לכל מכה של הקיק.

ב-LoopMastering, הבס מפנה את הדרך לכל קיק, והנמוכים נשארים במרכז, איפה שהם הכי חזקים.

3. EQ: מקום לכל חלק

EQ במיקס עוסק פחות בלגרום לחלק אחד להישמע טוב לבד, ויותר בפינוי מקום. חתכו את האמצע-הנמוך איפה שיותר מדי חלקים נערמים, הוציאו את הנמוכים מחלקים שלא צריכים אותם, והשאירו מקום באמצע-העליון למילים של הווקאל.

אל תשפטו EQ בסולו. גיטרה שנשמעת דקה לבד יכולה להיות מושלמת במיקס.

LoopMastering מפנה מקום בין הכלים, כך שהווקאל, הבס והתופים לא נלחמים זה בזה. בקונסולה, לכל ערוץ יש EQ עם עקומה חיה, ופריסטים כמו „פחות עכירות”, „פחות חדות”, „ווקאל נקי” ו„פאנץ' לבס תוף” נותנים לכם התחלה מהירה.

4. דינמיקה: שליטה ששומרת על התנועה

קומפרסיה מקרבת זה לזה ברמה את הרגעים החזקים והשקטים של חלק. ווקאל שעובר מלחישה לצעקה צריך אותה. יותר מדי קומפרסיה הופכת הכול לשטוח ומעייף.

חלקים שונים צריכים שליטה שונה. תופים צריכים את האטאק שלהם. ווקאל צריך רמות יציבות. בס צריך תווים אחידים.

LoopMastering מכוון את הקומפרסיה לכל תפקיד. בקונסולה אפשר לבחור סגנון לכל חלק, כמו „לכידות”, „פאנץ'”, „ווקאל מקדימה”, „פאנץ' לתופים” או „שליטה בבס”.

5. הווקאל: מקדימה, ברור ומכוון

לרוב המאזינים, הווקאל הוא השיר. כל מילה חייבת להיות ברורה, בלי צלילי „ס” חדים ובלי פיצוצים של „פ”.

ב-LoopMastering יש די-אסר ודי-פלוסיב לכל ווקאל. „תיקון פיץ' אוטומטי” מוצא את הסולם של השיר ומכוון את הווקאל בזמן שאתם מקשיבים. אתם קובעים את העוצמה, מ„עדין” ועד „רובוטי”, את החלקות ואת סוג הקול. כדי לכוונן רק חלק מהתווים, פתחו את „כוונון ידני של השירה”: הוא מסמן את התווים שמחוץ לסולם של השיר, ואתם מתקנים רק את אלה שאתם בוחרים.

6. מרחב: ריוורב ודיליי שיודעים לפנות מקום

ריוורב ודיליי מכניסים את החלקים לחלל ונותנים למיקס עומק. הבעיה: מספיק ריוורב כדי להישמע גדול גם מטשטש את המילים.

מהנדסים פותרים את זה עם דאקינג. הריוורב והדיליי נחלשים בזמן שהווקאל שר, ופורחים ברווחים.

המיקס של LoopMastering עושה את זה בשבילכם: הריוורב והדיליי יורדים בזמן שהשירה הראשית נשמעת, ועולים שוב בין השורות. אפשר לבחור סוג הדהוד, כמו „לוח”, „אולם”, „חדר”, „חדר הדהוד” או „קפיץ”, לקבוע כמה זמן הריוורב מצלצל, ולנעול את הדיליים על הטמפו של השיר.

7. רוחב: כלים רחבים, מרכז יציב

רוחב סטריאו גורם למיקס להרגיש גדול, אבל המרכז הוא שמחזיק אותו יחד. הקיק, הסנר, הבס והווקאל הראשי נשארים בדרך כלל באמצע. מקומם של הנמוכים במונו. אם הם מפוזרים לרוחב, הם נחלשים בטלפונים, ברמקולים קטנים ובמערכות של מועדונים.

LoopMastering נותן את הרוחב לכלים ומשאיר את הנמוכים במרכז. בדיקת מונו נמצאת במרחק לחיצה אחת.

הנגיעות האחרונות: אופי ותנועה

מעט רוויה גורמת לחלקים להרגיש חמים וקרובים. שינויים לאורך זמן שומרים על הפזמון גדול יותר מהבית.

ב-LoopMastering, „אופי” קובע את החום האנלוגי על הווקאל, הבס והתופים, מ„נקי” ועד „רווי”. „שינויים מתוזמנים” חלים רק על חלק אחד של השיר, למשל יותר ריוורב על הווקאל בגשר.

שמעו יותר ממיקס אחד

מהנדס מיקס שולח בדרך כלל מיקס אחד, ואז אתם מבקשים שינויים. המיקס של LoopMastering נותן לכם תוך כמה דקות שלושה מיקסים שלמים של השיר שלכם: „בהירות”, „פאנץ'” ו„מרחב”. כל מיקס מקבל טיפול מלא. הם שונים בתחושה:

• בהירות: פרטים ברורים, בסיס יציב ומרחב מאוזן. מתאים לשירי פופ, זמר-יוצר ו-R&B, ולכל שיר שבו כל מילה חייבת להישמע.
• פאנץ': ווקאל קרוב, תופים מוצקים ומרחב הדוק ויבש יותר. מתאים להיפ-הופ, לרוק ול-EDM, ולכל שיר שצריך אימפקט.
• מרחב: דינמיקה פתוחה, כלים רחבים יותר ואמביינס עמוק יותר. מתאים לבלדות, לאינדי, לשירים אקוסטיים ולשירים קולנועיים.

עברו ביניהם בזמן שהשיר מתנגן. ההשמעה נשארת באותו רגע, כך שאתם משווים את אותה תיבה בשיר.

שמרו על האיזון שלכם, או התחילו מחדש

הרבה מפיקים מכירים את התחושה הזו: בראף מיקס היה משהו מיוחד, והמיקס „האמיתי” איבד אותו. לעיתים קרובות הסיבה פשוטה. המיקס החדש שינה את האיזון שגרם לשיר לעבוד.

במיקס של LoopMastering יש מתג איזון. האיזון שלך שומר על רמות הסטמים שלכם ומוסיף את עיבוד המיקס המלא. נבנה מחדש נותן לכל סטם רמה של מיקס גמור מאפס. ב„אוטומטי”, המנוע קורא את הסטמים שלכם, בוחר ואומר לכם למה, למשל: „השירה הראשית הגיעה חלשה בהרבה ממה שמיקס גמור היה שומר אותה.” אפשר להחליף בכל רגע, בלי העלאה חדשה, וההשמעה נשארת באותה נקודה.

בגלל זה שלב 8 בייצוא חשוב: אם עושים נורמליזציה לכל קובץ, לא נשאר איזון לשמור עליו.

איך לשפוט מיקס בכנות

1. קודם השוו את העוצמה. גרסה חזקה יותר תמיד נשמעת טובה יותר לרגע. זו המלכודת הנפוצה ביותר במיקס. במיקס של LoopMastering, „השוואה” מנגנת את הסטמים שלכם לפני המיקס באותה עוצמה נשמעת כמו המיקס, כך שאתם שומעים את המיקס ולא את הווליום.
2. הקשיבו ביותר ממערכת אחת, עם שאלה אחת לכל אחת. ברמקול של הטלפון: אתם עדיין שומעים את קו הבס ואת כל מילה? באוזניות תוך-אוזן: המצלתיים וצלילי ה„ס” חדים מדי? באוטו: הנמוכים גדולים מדי או דקים מדי? המיקס לא חייב להישמע אותו דבר בכל מקום. הוא חייב לעבוד בכל מקום.
3. בדקו אותו במונו. הווקאל נשאר מקדימה? הבס נשאר? אם חלק נעלם, מסתתרת שם בעיית פאזה או רוחב.
4. בדקו את הרגעים העמוסים ביותר והשקטים ביותר. הקשיבו לפזמון האחרון ולברייקדאון, לא רק לבית הראשון.
5. שמרו על ווליום מתון, וקחו הפסקות. רוב הזמן, הקשיבו בערך בעוצמה של שיחה רגילה, והגבירו רק לבדיקות קצרות. האזנה חזקה מעייפת את האוזניים מהר. אחרי סשן ארוך כמעט הכול נשמע רגיל, אז חזרו אחרי הפסקה, או למחרת.
6. השוו לטראק רפרנס ב-DAW שלכם: שיר שיצא באותו סגנון, באותה עוצמה. השוו את האיזון ואת הטון, לא את הווליום. גם הראף מיקס שלכם הוא רפרנס. אם המיקס החדש איבד את התחושה של השיר, השוו בין השניים באותה עוצמה ומצאו מה השתנה.
7. הקשיבו לשיר, לא לפלאגינים. אתם מבינים כל מילה? הפזמון מתרומם? הגרוב גורם לכם לזוז?

הפכו אותו לשלכם: במילים, או על הפיידרים

לא צריך לדעת איזה פלאגין מתקן בעיה. מספיק לשמוע אותה.

במיקס של LoopMastering אפשר להקליד (או להגיד) מה אתם רוצים במילים שלכם, ולשמוע את התוצאה מיד:

• „ווקאל חזק יותר”
• „תופים עם יותר פאנץ'”
• „פחות ריוורב על הגיטרה”
• „פאן של הקלידים שמאלה”
• „סטריאו רחב יותר”
• „קצת פחות בס”

רק החלק שאתם מציינים משתנה. כל שלב נשאר בהיסטוריה, כך שאפשר לבטל אותו או לחזור אליו.

אם אתם מעדיפים את הפיידרים, פתחו את הקונסולה. לכל קבוצה יש עוצמה, פאן ורוחב, השתקה וסולו, מסננים, EQ עם פריסטים ועקומה חיה, קומפרסיה, שליחות לריוורב ולדיליי, די-אסר ונויז גייט, מרחיב סטריאו, כורוס, פלנג'ר, פייזר וטרמולו, היפוך פאזה ובדיקת מונו. השתמשו ב„פריסה” על כל קבוצה, וכל ערוץ בה יקבל פס משלו. עשו לופ על קטע בזמן שאתם עובדים עליו, ושמרו את ההגדרות שלכם כפריסטים לשיר הבא.

ממיקס למאסטר: המסירה

מאסטרינג צריך מיקס שעדיין אפשר לעבוד איתו: פיקים שלא נחתכו, קצת headroom ורזולוציה מלאה.

כששולחים מיקס משירות המיקס של LoopMastering למאסטרינג, הוא עובר כקובץ WAV של 32-bit float, בלי לימיטר על המיקס, ועם True Peak של ‎-1.2 dBTP לכל היותר. סגנון המאסטרינג תואם את המיקס: „בהירות” ו„פאנץ'” עוברים מאסטרינג בסגנון Modern, ו„מרחב” עובר מאסטרינג בסגנון Open. אפשר גם להוריד את ה-WAV ולקחת אותו למהנדס המאסטרינג שלכם.

אם אתם עושים מיקס בעצמכם, אותם כללים חלים. המדריך שלנו על איך להכין מיקס למאסטרינג אונליין מסביר אותם שלב אחר שלב.

שני מספרים יוצרים כאן הרבה בלבול:

• „השאירו 6 dB של headroom.” זה הרגל, לא כלל. מאסטרינג צריך מיקס בלי קליפינג, בלי לימיטר, ועם פיקים שנמצאים בבטחה מתחת ל-0 dB. המספר המדויק לא משנה.
• „עשו מיקס ל-‎−14 LUFS בשביל Spotify.” אל תרדפו אחרי מספר עוצמה במיקס. שירותי סטרימינג כמו Spotify קובעים בעצמם את עוצמת ההשמעה של כל שיר, והמאסטרינג קובע את העוצמה הסופית.

ומאסטרינג לא יכול לתקן את המיקס. הוא עובד על קובץ הסטריאו הגמור, ולכן הוא לא יכול להביא קדימה ווקאל קבור או להפריד בין קיק לבס. תקנו את אלה במיקס.

דואגים מסימון AI? המיקס שלכם הוא עדיין המוזיקה שלכם

שירותי סטרימינג בודקים היום שירים חדשים כדי לאתר מוזיקה שנוצרה ב-AI. Deezer מסמנת אלבומים שמכילים טראקים שנוצרו במלואם ב-AI, ומשאירה את הטראקים האלה מחוץ להמלצות שלה. בימים העמוסים ביותר שלה ביוני 2026, יותר ממחצית מכל ההעלאות החדשות נוצרו במלואן ב-AI. TIDAL לא משלמת תמלוגים על טראקים שנוצרו במלואם ב-AI. Spotify, Apple Music ו-YouTube Music מבקשות היום הצהרה על שימוש ב-AI או מציגות תוויות AI.

הבדיקות האלה עוסקות במוזיקה שנוצרה: שירה, כלים, מלודיות או מילים שמודל יצר, וקולות שמחקים אמנים אמיתיים. הגלאי של Deezer, למשל, מחפש את העקבות שמחוללי מוזיקה משאירים באודיו שהם יוצרים. כלי אולפן רגילים הם דבר אחר. ההנחיות של YouTube מסווגות תיקון פיץ' רגיל ותוכנות מאסטרינג אוטומטיות כ„No Gen AI”.

המיקס של LoopMastering לא יוצר שום דבר. הוא מאזן, מעצב וממקם את ההקלטות שלכם, ולא מוסיף או מחליף שום חלק מוזיקלי. כל תו במיקס מגיע מהסטמים שלכם. שמרו את הסטמים: אם מפיץ שואל, הם מראים שהשיר הוא היצירה שלכם.

צ'קליסט מהיר לייצוא למיקס

אורך מלא: כל ערוץ מתחיל ב-0:00 ונמשך עד סוף השיר.

רק אודיו: כל כלי וירטואלי עבר באונס לאודיו.

פורמט אחד: קצב דגימה אחד, WAV של 24-bit או 32-bit float, חלקי מונו כקובצי מונו, בלי MP3.

בלי קליפינג: הפיקים של כל ערוץ מתחת ל-0 dBFS.

בלי ריוורב או דיליי: המרחב מתווסף במיקס, ו-throws מיוחדים נמצאים בערוץ FX משלהם.

האופי נשמר: מגברים, פילטרים ואפקטים על הווקאל שהם חלק מהסאונד נשארים פעילים.

ערוץ מאסטר נקי: בלי לימיטר, בלי קומפרסור, בלי EQ.

האיזון שלכם: ייצוא ברמות של הראף מיקס, בלי נורמליזציה.

שמות ברורים: כל קובץ אומר מה הוא.

נבדק: בפרויקט ריק, הקבצים מיושרים בכניסה מאוחרת ובתו האחרון.

שאלות נפוצות על מיקס

מה להעלות למיקס?

את הערוצים הנפרדים של שיר אחד, מיוצאים מאותו סשן: שירה, תופים, בס, כלים וכן הלאה. כל קובץ חייב להיות באורך מלא ולהתחיל ב-0:00, כדי שכולם יהיו מיושרים. המיקס של LoopMastering מקבל בין 2 ל-60 ערוצים.

מולטי-טראקים או סטמים: מה עדיף?

שניהם עובדים. מולטי-טראקים נותנים הכי הרבה שליטה, ולכן הם נותנים את התוצאה הטובה ביותר. גם סטמים מקובצים, כמו כל התופים בקובץ אחד, עובדים טוב.

צריך להסיר את האפקטים לפני הייצוא?

רק ריוורב ודיליי, כי המיקס מוסיף משלו. כבו גם את כל מה שעל ערוץ המאסטר. השאירו את כל שאר האפקטים, כמו מגבר גיטרה, פילטר של סינת' או אפקט על הווקאל.

צריך לעשות נורמליזציה לסטמים?

לא. ייצאו אותם ברמות של הראף מיקס שלכם. קבצים שעברו נורמליזציה מאבדים את האיזון שלכם, ולכן המיקס לא יכול לשמור עליו.

באיזה קצב דגימה ועומק ביט להשתמש?

שמרו על קצב הדגימה של הסשן, בדרך כלל 44.1 או 48 kHz, וייצאו WAV של 24-bit או 32-bit float.

אפשר לעשות מיקס לביט עם ווקאל?

כן. שני ערוצים מספיקים: הפלייבק והווקאל. אם יש לכם דאבלים ואדליבים, הוסיפו אותם כקבצים נפרדים.

כמה זמן לוקח מיקס?

בדרך כלל כמה דקות. זה תלוי במספר הערוצים ובאורך השיר. אפשר לעזוב את הדף ולקבל אימייל כשהמיקסים שלכם מוכנים.

כמה חזק המיקס צריך להיות לפני מאסטרינג?

בלי קליפינג, בלי לימיטר, ועם פיקים שנמצאים בבטחה מתחת ל-0 dBFS. לא צריך מספר מדויק, כמו ‎−6 dB של headroom. כששולחים מיקס משירות המיקס של LoopMastering למאסטרינג, המסירה מוכנה בשבילכם.

מאסטרינג יכול לתקן מיקס גרוע?

לא. מאסטרינג עובד על קובץ הסטריאו הגמור. הוא מעצב את הטון ואת העוצמה של כל השיר, אבל הוא לא יכול להביא קדימה ווקאל קבור או להפריד בין קיק לבס. תקנו את אלה במיקס.

האם המיקס של LoopMastering מוסיף צלילים שנוצרו ב-AI?

לא. המנוע מאזן, מעצב וממקם את ההקלטות שלכם. הוא לא יוצר, מחליף או מוסיף חלקים מוזיקליים.

איזה קובץ מקבלים?

קובץ WAV של 32-bit float של המיקס שבחרתם, עם שם השיר שלכם. אפשר לשמוע את שלושת המיקסים בחינם, בלי חשבון. כדי להוריד, שלמו פעם אחת על השיר או בחרו ב-Unlimited.

שמעו שלושה מיקסים של השיר שלכם

הדרך המהירה ביותר ללמוד מה מיקס טוב עושה היא לשמוע את השיר שלכם במיקס בשלוש דרכים. ייצאו את הערוצים שלכם לפי הצ'קליסט שלמעלה, העלו אותם למיקס של LoopMastering, ועברו בין „בהירות”, „פאנץ'” ו„מרחב” בזמן שהשיר מתנגן.

הגרסה הקצרה: ייצאו ערוצים נקיים באורך מלא, בלי ריוורב, דיליי או עיבוד על ערוץ המאסטר, בנו את המיקס מהאיזון ועד הרוחב, שפטו אותו באותה עוצמה נשמעת ובמונו, ושלחו למאסטרינג מיקס עם headroom. ככה ערימה של סטמים הופכת לשיר גמור.